קורונלדת

בשבוע שעבר חגגנו למיכלי יום הולדת 13. לא להאמין שחלפה לה כבר שנה מבת המצווה שלה.

החודשיים האחרונים במסכת הקורונה מרגישים כמו שנת נצח המגלמת בתוכה זמן איכות אינטנסיבי ומחבר, כפי שמעולם לא היה לנו. 

אין לחץ להגיע לאף מקום, אין סידורים ומשימות, הכל מתנקז לצרכים בסיסיים בבית, במדי ב׳ נוחים ולא מתאמצים, רוגע והמון חיבוקים.

ובכל זאת, 4 ילדים בבית בגילאים שונים ויש את כל הזמן שבעולם להתנסות, ליצור וללכלך.

לפני 7 שנים נולד הבלוג שלי מתוך עשייה בעיקר סביב ילדים; הפעלות יצירות והפקות.

הוא בגר יחד איתי ופתח בפניי הזדמנויות פז לעשות מה שאני אוהבת מבלי להתחייב לכיוון אחד. 

הבנות היו שותפות מלאות להתפתחות וספגו המון מהתהליכים, מהעולם של היצירה והעיצוב ואני רואה בכל אחת מהן את היכולות והיצירתיות שהשתדרגו עד כדי כך שאני יכולה לפרוש והן ינהלו העניינים.. 

בחסות הקורונה, זמן היצירה גדל ועימו ההתנסויות, גם אלו שהן יזמו ואין מאושרות מהן כשאני קוראת אותן לשולחן ליצירה משותפת. 

כשגיליתי שיום הולדתה של מיכל מתקרב ובא חשבתי איך אוכל לשמחה במתכונת ביתית, אם במתנות שאבחר עבורה ואם בפעילות סביב החגיגה.

הקטנות יזמו בעצמן חוברת ברכות מרגשת וקראו לבני המשפחה להזדרז ולשלוח את אהבתם, עמלו על מצגת תמונות נוסטלגית עבורה, הכינו כתר פרחים לבדן! והמציאו ריקוד מקסים מבלי שזו המסתגרת בחדר 18 שעות ביממה תשים לב. (כבר יכולה לפרוש). 

את המתנות והפעילות הזמנתי חודש לפני והתקשתי להתאפק; 

פוף מפנק של NO LAND, מכונת פסטה וקורס דיגיטלי של רומי נדלר לבשלנית הצעירה והערכה המיוחדת להדפסת שמש ע״ג בד או נייר איכותי של ליענה מ- KLI-CH'E

הטכניקה סיקרנה אותי והתוצרים המושלמים בכחול האהוב שבו אותי למן הרגע הראשון שנחשפתי אליהם וידעתי שלייק אמא לייק בת, היא תתהפנט מהתהליך. 

 

ומזל שהיא רוב היום בחדרה כך שמתאפשר לרקום מזימות, להכין הפתעות ואף לאפות וופל בלגי בלי ביצים לאלרגית ולהקציף קצפת וגלידה בדיוק כמו שהבררנית שלי אוהבת.

ההתרגשות היתה גדולה והתיישבנו להתנסות בחומרים. התהליך ארך יומיים כי יש צורך להמתין בין שני השלבים והציפייה שלהן ושלי היתה מורגשת.

בין ההכנות סביבה הבנות הלכו יחד ללקט עלים מיוחדים להדפסה וביררו מולי בדאגה האם נשאר עוד חומר להדפסות נוספות.

הקסם פעל והתוצרים כ"כ מרגשים, כמעט כמו הביחד שהפעילות זימנה לנו. 

בערב קפצו כמה חברות ממוסכות ובמרחק בטוח להפתיע את מיכל ביום המיוחד שלה. היא שמחה והתרגשה מהמחווה ומכל היום המפנק  ולי בשקט אמרה שהיה לה קצת עצוב, לא כי לא השקענו, לא כי לא היה לה כייף... אלא בגלל המצב המרחיק ומבודד אותה מהעולם שבחוץ. 

מקווה שבקרוב נוכל לחגוג עם סבאסבתא ועם החברות וכל אלו ששמחים שנולדת, מיכלי שלי ❤️