אין לי אחיות. יש לי שני אחים מתוקים וטובי לב, אבל אחיות, נאדה.
ככה זה כשיש שתיים, הבלאגן הוא ממש פעמיים אבל כך גם האוצרות והשמחה.
שנים צפיתי מהצד בחברות שזכו בתופעה וכשהגיעו הילדים, כבר ממש קינאתי.
עזבו החלפת בגדים ושמות בגיל ההתבגרות, האחות נמדדת בזמן אמת; כשצריך נני צמודה מקורבת ואוזן קשבת מהקבוצה שלך.
לימים, נולדו לי גיסות, שלא נופלות מההגדרה לאחות. אבל אחות אין לי.
כשנולדו למיכלי אחיות, כל כך שמחתי עבורה ובכל ריב בינהן, שהגיע לפסים של- "הלוואי ולא היית אחותי", התפרצתי ברגש ונזפתי בהן, על המתנה שזכו בה ולא יודעות להעריך. ואיזה כייף זה אחיות (כך נראה מהצד) וכשיגדלו יבינו! (והלוואי וישתפו אותי בחגיגה).
בין כל אחת מהן הפרש של כשנתיים ושמונה/ תשעה חודשים. דבר שלתקופות יוצר צוותים שונים. מיכל ורוני/ רוני ותמר וכשמיכל ורוני רבות, מיכל ותמר, עד שנמאס לה. למיכל :)
זה משתנה עם הבגרות שלהן וצרכיהן, אך מעצם התבגרותה של מיכל והפרידה שלה ממשחקים סוציו דרמטיים, הכוללים בובות, בית ספר והמון תיקים ושקיות (שהן אף פעם לא מרוקנות ומשיבות למקום....), החיבור בינהן בולט יותר. בעיקר כשיש מצב להשתוללות רבתי, שכוללת שוב, ממתקים והרבה. ולא פעם נשאלתי אם הן תאומות... וברוך ה שהעניק לי כל אחת בזמנה :)
בבית הקודם, הן ישנו יחד והקשר אף חוזק יותר. וכשתכננו את חלוקת הבית החדש, בחרנו להוריד חדר אחד לטובת חדר משפחה מזמין, שיהווה מבואה לכל חדרי הבית באזור הפרטי, במקום מסדרון המוביל לבידוד...
כ"כ התלבטנו, שהרי מיכל קיבלה ממלכה משלה וגם רוני כבר גדלה לה וזקוקה לפרטיות ועצמאות.
ועם זאת, יש משהו קסום בלגדול יחד באותו החדר ולחלוק חוויות משותפות לאורך היום והלילה. השיחות לפני שנרדמים, השמחה סביב פריט משותף בחדר, הצגת החדר לחברות ובעיקר הנטל המשותף בסידורו (את הקונספט הזה הן עוד לא הבינו..).
אז ליתר ביטחון ביצענו ההכנות לסגור חדר המשפחה כשהצורך יגבר ובנתיים סיפקנו להן "ביחד" מעשיר, מקרב וכפי שהבטחתי לרוני- מעוצב.
בתקופת תכנון הבית, עיצבתי חדר לשתי ילדות מתוקות ובחרתי עבורן את האיורים האינדיאניים המשגעים של מיכל גל מרקו (המוכשרת והאהובה שלי).
רוני נתקלה בתמונות והתאהבה וביקשה בדיוק כאלו בחדרה החדש.
זו היתה נקודת הפתיחה לחדר, כאשר היה לי ברור שכל אחת תקבל את הצד שלה ובחירותיה בו. בסופו של דבר, זהו המקום של כל אחת מהן להתכרבל והוא צריך להיות שלהן.
המוטיב האינדיאני כבש את רוני וכששבתי עם מקרמה מעשה ידיי מסדנא של נעמי המקסימה, היא בזזה אותו וקבעה מקומו בראש מיטתה. לצד הכריות, שידת הראטן המשותפת והאהיל, המקום שלה הפך כמעט שלם.
ובנתיים, בצד השני של החדר, גברת יוניקורן התאהבה בקשתות הכובשות עבודת יד של דיאנה. כמה רוך וכמה יופי נכנס לחדר וזה כמעט מושלם.
ואז מיכל (נדוטו), שתמיד באה בזמן, שולחת לי הצצה לאיורי המצעים החדשים. ואני נדלקת ומחליטה לשבור הרוך עם קעקועי אולד סקול מתנוססים על רקע לבן- שעדיין שומר על השקט והניקיון.
והחלק הכי מרגש בסיפור, שעל אף שאלו נגיעות קטנות בחלל, הן יודעות להעריך כל אחת מהן ואוהבות את החדר שלהן וכל חלק בנפרד וכל מה שצריך זה לראות איך הן מציגות אותו בפני חברות שמגיעות אליהן בפעם הראשונה.
ולמזלי, יש הרבה הזדמנויות כאלו בבית חדש. וזה עושה לי טוב בלב שטוב להן בחדר המשותף.
![]() |
| הצד של תמר |
![]() |
אחד האוספים האהובים עליהן ועל קטני, שמתגנב לחדרן ומטפס על מיטתה של תמר בניסיון להגיע לאוצר בקריאות: "את זה".
|
![]() |
| הצד של רוני |
![]() |
| מתנת יומולדת מחבר מוכשר שלנו, שיודע איך לשמח את רוני. תודה ברק <3 |
שולחן הכתיבה שלהן קיבל מקום של כבוד בחדרו של השובב (ספויילר לפוסט הבא) על אף שגם אם היה עשוי מנצנצים, חדי קרן ומכתביות, אני חוששת שהן עדיין היו עורכות את שיעורי הבית שלהן על הרצפה (המקום המועדף) או על שולחן האוכל הגדול, במרכז העניינים בבית.
ואיפה כל הבלאגן מתחבא? בבית הזה גמרתי בליבי לנטוש ספריות הנוטות לבלאגן ואבק ולאמץ כל נישה פנויה לארון.
מול הכניסה לחדרן שוכן הארון הכי נס פח השמן ומצידי שיאחסנו שם חלזונות. כל עוד אני לא רואה זה לא קיים. וגם לא מתלכלך!!
ככה זה כשיש שתיים, הבלאגן הוא ממש פעמיים אבל כך גם האוצרות והשמחה.
קרדיטים והנחות קורונה/ פסח:
הנחות על חלק מהפריטים, כולל השידה שלנו.
NOMAMACRAME- סדנאות מקרמה ומקרמה יפהפיים לבית פייסבוק, אתר.
שופו- SHOPPU- בובות סוני אנג'ל פייסבוק, אתר.
קטגוריית SALE והנחה על משלוח עד הבית.
RICO HOME- מנורת שולחן פייסבוק, אתר.
סלים- פלורליס ואיקאה.
NEXT- כריות נוי.
שופו- SHOPPU- בובות סוני אנג'ל פייסבוק, אתר.
קטגוריית SALE והנחה על משלוח עד הבית.
RICO HOME- מנורת שולחן פייסבוק, אתר.
סלים- פלורליס ואיקאה.
NEXT- כריות נוי.















2 תגובות:
אני מבין שהוא הגיע לחדר של הבנות כי לא צילמת את החדר שלו....
יצא נפלא! רך ומקסים ומזמין. איזה כיף להן
הוסף רשומת תגובה