סיפורי סבתא

לפני (כמעט) 10 שנים התחתנתי באירוע חורף ובו 600 מוזמנים. האירוע גרר חצי שנה התארגנות, חתונה גדולה ושמחה, פאשלה של הצלמים באיבוד אחד מסרטי הוידאו וסבא אחד מאושר מהאוכל המשובח :), אז נרשמה הצלחה....

מהטקס המרגש של פעם שהיה מספיק די במהותו, בדור שלנו, החתונה הפכה לפרוייקט מערכתי יקר ולעיתים קצת יוצא מפרופורציות.

פעם שאלתי את סבתי האהובה מה היה בימים של אז, בעידן התמים ההוא של הדור שלה...

היא סיפרה על חתונתה שנערכה על גג בניין הוריו של סבי (שהגיע היישר מהעבודה לאירוע), עם תזמורת ותפריט פשוט של סנדוויצ'ים עם נקניק (הקאוויאר של פעם?).

טרם הגיעו המוזמנים, עלו שכנים לא קרואים להציץ וחיסלו את הכיבוד...  

לסבתי נשארו תמונה או שתיים מתחילת החתונה ושאר ה"פילים" במצלמה נשרף... (המזל עובר בגנים...).

סבא נתן וסבתא מרגלית האהובים

לא היה צורך בכספת או משכנתא לשם הענקת המתנה, ערימת מתנות טמנה בתוכה מצעים, כלים ומגבות..ועיקרה היה ה"נדוניה" שאצרה אמא של סבתי עבורה במשך שנים.

הייתי שמחה לשים יד על אוצרות אלו... תוכלו לקרוא לזה "וינטג'" נוסטלגי, היום השלל שווה זהב.

זכרון חזק מהמושג: "נדוניה" עולה לי מלילה בו ישנתי אצל חברתי הטובה וגיליתי תחת המיטה ערימות מצעים חדשות כאילו היו ספקים של רשת גדולה... הסתבר שאמה רכשה עבורה עוד מימי התיכון המוקדמים נדוניה בהיחבא מבעלה... :)

השיחות עם סבתי על עולם אחר ופשוט יותר, אם כי לא פחות מיוחד גרמו לי לרצות לשוב לשם ולחוות את כל היופי הישן ההוא... ולו לכמה רגעים קסומים.

כשרעיון מתהווה לי בראש, הלב לא מניח ואף אחד לא יכול לעצור אותי... חמושה ברעיון והשראה יצאתי לפגוש במיטל מ"נדוניה"- אוסף וינטג' לכלה. הגעתי לסטודיו שלה בגבעת חיים ולא רציתי ללכת... פרט לשמלות יד שניה עשירות ומטופלות במסירות, מצאתי עליוניות משגעות, הינומות, כפפות והלבשה תחתונה בניחוח של פעם, תכשיטים ונעליים המשלימים ההופעה הנוסטלגית, חופות מדהימות ואף הזמנות ע"ג בד שהיא מעצבת בעצמה. עזבו רגע את כל היופי הזה, פגשתי בכריות הרקומות היפהפיות שהיא תופרת והתאהבתי.  אם לחוות את "פעם" באותה נשימה עם "כלה", אז רק שם!

אחת ויחידה! מגוון חופות מבדים מיוחדים

טלוהדר מ"כלות אורבניות", שכל כך מתחברות לסגנון היפהפה והמרגש הזה, השלימו את החלק שהיה חסר לי בפאזל. סקרן אותי לשמוע מהן כחלוצות בתחום הבלוגינג של החתונות הנוצצות ברשת, על אהבותיהן, חלומותיהן ותשוקתיהן. החזון התהווה לי בראש ודמיינתי הסצנות לפרטי פרטים...
אז יחד עם מיטל, שלגמרי התאהבה בקונספט, בחרנו במקום המושלם ליום חווייתי מסוג זה; טבע, פריחה, לא פרא ולא מתורבת מידי, מיקום חלומי באמצע הדרך; גן האירועים Eco בשמורת נחל חדרה. 

Eco הוא האנגר פנוראמי המשתרע על שטח מרהיב, נושק לשפת הנחל ולשמורת טבע. התאהבתי בו כשנחשפתי למלוא הדרו.

שמענו מיוסי, אחד הבעלים, על מהות המקום, על החשיבה האקולוגית שהיא חלק בלתי נפרד מהדקורציה והגילוי המרגש כי לפני שצמח לו גן אירועים מקסים, עמד במקום מפעל אשר זיהם את נחל אלכסנדר הזורם סביבו. השותפים טיהרו המקום והחזירו החיים לטבע. מן השבת עטרה ליושנה שכ"כ מתחברת לי לקונספט שחלמתי.

מלאכת הרכבת חלק מצוות ההפקה הפכה קלה יותר מתוך ה"פינצטה" של "כלות אורבניות" שסוקרות את מיטב ספקי השירות בעולם החתונות של היום. והוספה קטנה שלי לצלמת גדולה אחת ולקונדיטורית מספר אחת בארץ... ונותר רק להגשים החוויה :)

ואחר שסיפרתי רבות איך נרקם לו חלום, גאה להציג את הצוות להפקה זו:
הפקה ועיצוב: אורי פישמן ל"גומות".
צלמת (כי ככה זה כשמבינים על מה את חולמת ותופסים את הרגע הנכון): דנה ישראלי. 

איפור ושיער: לירז שחר הקוסמת.

שמלות, ארט ופריטי הסטיילינג ההורסים על הסט: נדוניה.

עיצוב פרחים לא מהעולם הזה: דרור גולן. שומע [חושב] עושה.

עוגה של פעם, טעימה כמו שהיא יפה: ליהי עראסי ל"מעשה במאפה".

אתר צילום: "אקו". *תודה מיוחדת ליוסי על האירוח החם ולבנו החרוץ אוהד.

"דוגמניות השראה": כלות אורבניות ואנוכי .

"סיפורי סבתא" 

ראיון בסצנות עם הצמד הכי נוצץ בעולם החתונות; טל והדר 

על התשוקות...

עוגה: ליהיא עראסי, עיטור פרחים: דרור גולן. כף הגשה: BUBA.

על האהבות...

על החלומות...

היה מיוחד ומרגש ובעיקר מעצים. טל והדר היפות והאהובות הגשימו לי הפנטזיה והאירו את הסבתא השיקית באור חדש ומרהיב. המקום המיוחד, הפריטים היפהפיים על הסט, עיצוב הפרחים הכובש, העוגה שלא התאפקנו מלטעום והצילום המקצועי והמדוייק, השאירו טעם איכותי של חוויה נדירה ואחרת. כך הייתי רוצה להתחתן.
סבתא שלי תהיה גאה, בכל זאת.. הפקה בעקבותיה...

ומאחר ואני אוהבת מתנות ו"נדוניה" נשמעת לי כמו מתנה מדהימה לכלה שבדרך,

אחת מכן תזכה בתכולת המזוודה היפהפיה הזו:

לא הגרלה ולא תנאים :)

רק בחרו פריט מהצילומים שהייתן רוצות לעצמכן וספרו למיטל מ"נדוניה" במייל: mynedunia@gmail.com, איך הייתן משלבות אותו במסיבת הרווקות שלכן, בחתונתכן ואף בבית.
למעקב אחר הזוכה בתכולת המזוודה, לחצו לייק בעמוד הפייסבוק: נדוניה.

הולכת לחלום לי על ההרפתקאה הבאה...

נשיקות,

אורי